השר השתגע ..

Ruffino Il Leo Chianti

מחיר מחירון: 54.99 ₪

מחיר מבצע:

2 ב-100.00 ₪

ניתן למצוא ב -

"שר המשקאות"

רח'שלבים 4 ת"א יפו (מול בלומפיד)

מיוצר מענבים אשר נבצרו בכרמים בעלי יבול נמוך הנמצאים באיזור קיאנטי.
גוון: אדום רובי
ארומה: נמרצת ונדיבה המזכירה פרחי סיגליות עם רמזים לדובדבנים, ואוכמניות בליווי עדין של ווניל משהייה קצרה בחבית וציפורן.

בחך: טעם חלק ואטרקטיבי כתוצאה מאיזון טוב של טאנינים, אלכוהול וגוף פירותי. סיומת ארוכה ומרשימה המזכירה ריבת שזיפים.

Ruffino Ducale במבצע חסר תקדים !!!!

רופינו איל דוקלה טוסקנה - Ruffino Ducale
מחיר מחירון: 169.00 ₪

מחיר מבצע : 94.00 ₪
ניתן למצוא ב- "שר המשקאות"

רח' שלבים 4 ת"א יפו (מול בלומפיד)

לצד 85% אחוזי הסנג'ובזה הנדרשים, מתווספים לבלנד גם כמה אחוזים של קולורינו, קברנה ומרלו.

היין מאוד פירותי ומלוטש, צעיר ומתובל.

פרי שחור בשל, טאנינים מתוקים ומשולבים היטב, חמיצות מתונה ביחס למה שאנו מכירים מאיטליה ומרלו.

"שר המשקאות"
רח' שלבים 4 ת"א יפו (מול בלומפיד)

Ruffino Chianti - רופינו קיאנטי -מבצע מדהים!

Ruffino Chianti - רופינו קיאנטי

מחיר מחירון: 49 ₪

מחיר מבצע : 2 ב- 90.00 ₪

ניתן למצוא ב- "שר המשקאות"

רח' שלבים 4 ת"א-יפו

(מול בלומפיד)

Ruffino Chianti - רופינו קיאנטי -

10% קאנאיולו, השאר סנג'ובזה. פרי אדום ופרחוני, חומציות גבוהה, רענן וצעיר, עשוי היטב.

יין בסיסי מאזור קיאנטי שנותן תמורה מצויינת לכסף.
ובכן,

משפחת פולונארי נמצאת בעסקי היין כבר כמה שנים טובות.

יקב רופינו קיים כבר כמעט 130 שנה (הוקם ב-1877), ונמצא בידי המשפחה משנת 1913.

אגב, למשפחת פולונארי היה יקב שנשא בגאון את שם משפחתם, אולם הוא נמכר לחברה אחרת, שמתגאה כיום בשם המותג.

"יקב" רופינו מורכב למעשה מ-9 אחוזות שונות, רובן ככולן נטועות באזור טוסקנה.

רוב האחוזות מתפקדות כיקבים עצמאיים, עם יינות אזוריים בסיווגים שונים. השם רופינו עשוי להופיע בקטן על התווית, כשבולט שם האחוזה והסיווג האזורי.

Ruffino Chianti - רופינו קיאנטי

מחיר 49 ₪

מחיר מבצע : 2 ב- 90.00 ₪

ניתן למצוא ב- "שר המשקאות"

רח' שלבים 4 ת"א-יפו

(מול בלומפיד)

מה תוכל לעשות ב-3 בקבוקים של רופינו אורביטו ???

"רופינו אורביטו קלסיקו"

מחיר מבצע : 3 ב-100.00 ₪

ניתן למצוא ב- "שר המשקאות"

רח' שלבים 4 ת"א-יפו

(מול בלומפיד)

מתכון שולחן העגול של "שר המשקאות" -

פילה דג ים צרוב בגריל מוגש ברוטב "רופינו אורביטו קלסיקו" עם ארטישוק, אנשובי וענבים ירוקים
מאת אביתר סדן - "שר המשקאות"

חומרים ל- 4 מנות:
לדג:4 מנות פילה דג ים נקי מעצמות (220 גרם כ"א), אפשר להשתמש במוסר, לוקוס, פרידה, מרלן, או אינטיאס.
4 כפות שמן זית
1 שן שום
מלח ים
פלפל שחור גרוס
4 ענפי טימין

לרוטב:
4 ארטישוקים טריים בגודל בינוני
1 גזר בגודל בינוני
1 בצל בגודל בינוני
8 שיני שום שלמות
50+50 מ"ל שמן זית איכותי
2.5 כוסות יין אורביטו קלסיקו של יקב רופינו
4-6 פילטים של אנשובי משומר
70 עלי מרווה
אשכול ענבים ירוקים
פלפל לבן טחון

הכנת הרוטב:
בסיר רחב ושטוח לאדות ב-50 מ"ל שמן זית את הבצל והגזר המקולפים והחתוכים.
את הארטישוקים יש לקלף (לנקות) מסביב, לחתוך לרבעים לאורך הארטישוק, ולהוציא את הסיבים והעלים הפנימיים.
להוסיף את רבעי הארטישוק לסיר יחד עם שיני השום השלמות, הטימין, המרווה והאנשובי. לאדות יחד על להבה בינונית תוך כדי ערבוב למשך 2-3 דקות, עד שכל הארטישוקים מקבלים צריבה ומשחימים. להוסיף 2.5 כוסות יין אורביטו רופינו, לכסות את הסיר במכסה ולהביא לרתיחה. להנמיך ללהבה בינונית, ולבשל בבעבוע עדין כשהמכסה מעט פתוח למשך 20 דקות, עד לריכוך כמעט מלא של הארטישוק (הארטישוק צריך להישאר פריך).
לפני בישול הרוטב לטעום ולהוסיף מלח ופלפל לפי הטעם.
להוסיף את הענבים (לאחר ששטפנו והורדנו מהאשכול) ואת 50 מ"ל שמן הזית הנוספים, להוסיף חמאה חתוכה ולבשל יחד 2-3 דקות.

הכנת הדג:
יש להכין 4 מנות פילה דג 220 גרם כ"א עם עור ללא עצמות. את הדגים יש לשטוף ולייבש במגבת נקיה. בצד העור לחרוץ בעזרת סכין חדה 3 חתכים במרכז הפילה.
על החתכים להיות מקבילים במרחק חצי סנטימטר זה מזה ובעומק של חצי סנטימטר (החתכים נועדו לאסטטיקה בהגשה). נחמם מחבת גריל ברזל כבדה עם שמן זית, שן שום שלמה ו-4 ענפי טימין. כשהמחבת חמה ננמיך את גובה הלהבה, ונניח את הפילה הדגים עם צד העור כלפי מטה לצריבה ארוכה, עד שהעור יקבל גוון חום זהבהב ויהיה פריך. נפזר מלח ים ופלפל שחור גרוס, ונהפוך את הפילה הדג לחריכה קלה לקבלת טעמים והשחמה. את סיום בישול פילה הדג ניתן לעשות בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות. להכניס את פילה הדגים למשך מספר דקות נוספות (4-8 דקות, תלוי בעובי הנתחים) לתנור, ולהעביר לצלחת להגשה. דרך נוספת היא להעביר את הפילטים לסיר הרוטב, ולסיים את הבישול למשך 4-5 דקות יחד עם רוטב היין וארטישוק. הגשה: להניח בצלחת גדולה חופן קטן של עלי ארוגולה, ולהניח מעל בצורה אסתטית 4 רבעי ארטישוק. ליצוק מעל את הרוטב יחד עם הענבים, ולהניח מעל את פילה הדג המוכן.

אופן הגשה: 4 כפות פרמז'ן מגורר/שבבים4 חופנים קטנים של ארוגולה טריה.
לפזר פרמז'ן מגורד, ולזלף כמה טיפות שמן זית.

שיהיה בתאבון..

אביתר,

שר המשקאות..

מאסי קמפופיורין - Masi Campofiorin יכול להיות ???

מאסי קמפופיורין - Masi Campofiorin

מחיר מחירון: 95.00 ₪
מחיר מבצע: 79.00 ₪
ניתן למצוא ב- "שר המשקאות"
רח שלבים 4 ת"א-יפו
(מול בלומפיד)

יין הקמפופיורין מיוצר בגרסה מיוחדת של יקב מאסי לשיטה מסורתית לייצור יין באזור ורונה. בשיטה זו, הנקראת התססה חוזרת,עובר יין הואלפוליצ'לה הקלאסי התססה נוספת על מצע של מחית ענבים מיובשים מאותם זנים.

Corvina, Rondinell ו - Molinara - מהם הוא מיוצר.

התססה נוספת זו מעשירה את היין מבחינת אחוז האלכוהול, הגוון והטאנין, ומעניקה לו טעמים וריחות חדשים.
יקב מאסי העניק את השם "ריפאסו" ליין המיוצר בשיטה זו. שם זה הוא שם רשום של מאסי.
זהו יין אדום גדול, עם טעם של פירות טריים ומשומרים, והופך מפולפל עם הזמן. הוא מהווה שילוב של האלגנטיות של הואלפוליצ'לה והתפארת של האמרונה. היין הוא עשיר, בעל גוף מלא, קטיפתי, ועם פוטנציאל יישון גדול.

יין קמפופיורין הופך בשנים האחרונות עקב שילוב התכונות המיוחד לאחד משני היינות הפופולאריים של מאסי.

כבוד השר ממליץ -

יין קמפופיורין מתאים לסוגי מזון רבים, כגון פסטה עם רטבים עשירים המבוססים על בשר או פטריות, לבשרים אדומים אפויים או בגריל, וגם לגבינות.

מומלץ לשתייה בטמפרטורה של C200 .

מחיר מחירון: 95.00 ₪

מחיר מבצע: 79.00 ₪

ניתן למצוא ב- "שר המשקאות"

רח שלבים 4 ת"א-יפו

(מול בלומפיד)

חודש איטליה בשר המשקאות ..

מאסי מודלו - Masi Modelo
קצת על היין...
כמה עולה ..
ואיפה ניתן למצוא..



מאסי מודלו הוא יין מסוג חדש שפותח על ידי יקב מאסי תוך שמירה על זיקה לשורשים של היקב בגבעות ורונה.
מאסי מודלו עשוי מתערובת לא שיגרתית המשלבת את שני זני הענבים האופיניים ביותר לאיזור ונטו - קורבינה (60%) ורבוזו ורונזה (30%) ועוד 10% זנים אחרים.
הענבים נקטפים כשהם בשלים לגמרי ועוברים תסיסה ממושכת במיכלים מבוקרי טמפרטורה, עם שמרים נבחרים.
היין נשאר במגע עם הקליפות במשך 10-18 ימים, בהתאם לסוג הענבים, ותהליך התסיסה נמשך כ-25 יום.
לאחר התסיסה מועבר היין ליישון החביות עץ אלון סלובני גדולות למשך 6-10 חודשים, כאשר חלקו עובר יישון בחביות אלון "אלייר" קטנות.
ענבי הקורבינה מקנים ליין צבע, ניחוח וטעם של דובדבנים ואילו הרבוזו ורונזה תורם את הטאנינים, העושר והחיוניות.
מאסי מודלו ניחן בצבע אדום עז כשל אבן האודם, הוא מעוגל, בעל מבנה טוב וניחן בטעם דובדבנים מריר.
מתאים לסוגי מאכלים רבים ומגוונים.



כבוד השר ממליץ -
מושלם כליווי למרקים, פסטות ותבשילי אורז, מנות עיקריות המבוססות על בשר אדום וכן גבינות טריות.
מומלץ להגיש בטמפרטורה של 18 מעלות צלסיוס.

מחיר מחירון: 59.00 ₪

מחיר מבצע - 2 בקבוקים ב - 100.00 ₪

ניתן למצוא ב- "שר המשקאות"

רח שלבים 4 ת"א-יפו

(מול בלומפיד)

יין - ההגדרה ...

יין - וויקפדיה

יין הוא משקה חריף המיוצר לרוב מענבים. היין נוצר בעת תסיסת מיץ ענבים, כאשר הסוכר הופך עם הזמן לאתנול (המכונה כוהל או אלכוהול).
תהליך ייצור היין התגלה עוד בימי קדם ומאז יש אליו התייחסות רבה בתרבות האנושית. פעמים רבות יש ליין תפקיד באירועים חברתיים ובאירועיים דתיים. כמשקאות חריפים אחרים, בשתייה מרובה הוא גורם לשכרות בטווח הקצר ולנזקים בריאותיים בטווח הארוך. בשתייה מתונה, יחד עם זאת, מועיל היין במניעת מחלות לב.

הגדרה-
ניתן לייצר יין לא רק מענבים, אלא גם מפירות וירקות אחרים ואף מפרחים מסוימים ומרכיבים שונים רבים. במקרים שכאלו יצויין תמיד ממה מורכב היין (למשל, יין שזיפים), בעוד המילה יין לבדה משמעה תמיד יין ענבים. בחלק ממדינות העולם עיקרון זה מעוגן בחוק. כאשר היין אינו מכיל כלל ענבים, הוא ייקרא בדרך כלל שיכר (לדוגמה: שיכר רימונים, הדסים, פסיפלורה וכו'). ליקר הוא משקה אלכוהולי בעל אחוזי אתנול גבוהים יותר בהשוואה ליין או לשיכר, ומפיקים אותו מפירות ומירקות שונים כגון תותים, דובדבנים או מנטה באמצעות השריה ומיצוי טעמים ולא על ידי התססת הסוכרים.

היסטוריה -
ציור עתיק של משתה יין באיראן
הממצאים הארכאולוגיים העתיקים ביותר, שמעידים על ייצור יין, נמצאו בשולאברי, גאורגיה; כדים עשויי-חרס לשמירת יין, שנמצאו באתר זה, מתאורכים כבני 8,000 שנה[1]. בדיקות ביוכימיות הוכיחו, שליין שנשמר בכלים אלה נוספו בכוונה חומרים אנטי-בקטריאניים טבעיים, כדי שהיין יישמר לזמן ארוך יותר.
כלי חרס עתיקים, שמעידים על ייצור יין, נמצאו בהרי זגרוס שבאיראן, והם מתוארכים לשנת 5,400 לפה"ס (בני 7,400 שנה). התגלית הינה חשובה במיוחד לאור העובדה שבאזור זה מעולם לא גידלו גפנים, אלא בעיקר חיטה ושעורה (המשמשות לייצור בירה) דבר המלמד על כך שהיין היה סחורה סחירה באותם ימים. כלי חרס עתיקים עבור יין נמצאו גם בבבל,- גילם כ-5,500 שנה. כל התיארוכים שלעיל מבוססים על בדיקות שערך צוות המעבדה במוזיאון של אוניברסיטת פנסילבני.

במצרים העתיקה ליין היה גם תפקיד חשוב בחיים הפולחניים במצרים העתיקה. למרות העובדה שגם במצרים לא גדלו הגפנים, המצרים ביססו את תעשיית היין שלהם כבר בתחילת תקופת הברונזה על ענבים אשר יובאו מכנען. ציורים המתארים ייצור יין נמצאו על קירותיהם של קברי הפרעונים וברשימת המנחות שהוגשו למת נמצאו כדי יין אשר יוצרו ללא ספק בדלתה של הנילוס.

ביוון ורומא היוונים והרומאים אהבו לשתות יין, ואף סגדו לאל מיוחד אשר היה אחראי על משקה זה: דיוניסוס (בגרסה הרומית: בכחוס), אשר פולחנו (חגיגות הדיוניסיה) עורר התלהבות גדולה ואורגיות המוניות ("בכחנליות").
חרס הדרייני הוא חרס שספג יין והיה בשימוש צבאו של אדריאנוס קיסר, בעת יציאתו למסעות רחוקים. שיטת ייצור החרס ליין, כללה בחירת מיקום הכרם, ספיגת היין בכד חרס חדש, שבירת הכד לשברים וחלוקתו לחיילים הרומאים. כאשר החרס הושר במים התקבל יין מעולה.
בתקופת יוון ורומי התפשטה עשיית היין לכל אירופה ועם השנים הפכה לתעשייה המפותחת אותה אנו מכירים כיום.

היסטוריה של היין בארץ ישראל -
גידול הגפנים היה תמיד חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של ארץ ישראל, באגן הים התיכון המזרחי נפוצה הגפן כבר בתקופת הברונזה. הכרם הראשון, כמו גם השכרות הראשונה, מיוחסים בתורה לנח: "ויחל נח איש אדמה וייטע כרם ויישת מן היין וישכר" (בראשית ט' י"ח).
העברים הקדמונים נהגו לשתות יין בעת שמחה, אך גם השתמשו בו בטקסים דתיים: בימי בית המקדש היין היה ננסך על גבי המזבח בשעת הקרבת הקורבנות. על כן היין מתואר בתנ"ך כמשקה "המשמח אלוהים ואנשים" (שופטים ט י"ג).
במהלך השנים הפכה הגפן לסמל ארצישראלי. הגפן נחשבת לאחד משבעת המינים המאפיינים את הארץ. סגנון הבניה החד קומתי שטוח הגג איפשר לבעלי הבתים ליטוע גפן אשר השתרגה על סככה שנבנתה על הגג ויצר צל נעים ופרקטי, רבים בארץ התנסו בהכנת יינות ביתיים מהפירות אותם גידלו. גתות לדריכת ענבים המעידות על כרמים גדולים הן תגליות ארכאולוגיות שכיחות בישראל בכל תקופה שהיא. גתות רבות מתקופת בית המקדש פרושות בדרום הארץ, ידוע על גת מהתקופה ההלניסטית בצפון תל אביב, גת מהתקופה הביזנטית בלוד ובראשון לציון ועוד.
בתקופה החדשה של היישוב, החל מאמצע המאה ה-19, שימשה הגפן כענף חקלאי חשוב במושבות של הברון רוטשילד וחברת פיק"א. לא בשל איזשהו יתרון כלכלי, שכן ענפי חקלאות אחרים היו דחופים יותר לכלכלת היישוב, אלא בשל יתרון תדמיתי שעזר לקשר בין יהדות אירופה העשירה והתורמת לבין העשיה הציונית להפרחת השממה. ב־1870, עם ייסוד מקווה ישראל, הוחל בגידול מסודר של גפנים וייצור יין במפעלים. כעשרים שנה מאוחר יותר נבנו יקבים שפעלו בשיטות צרפתיות במושבות הברון ראשון לציון וזכרון יעקב. מרגע פתיחת היקבים ועד מלחמת העולם הראשונה הפך היין למוצר החקלאי המוביל של היישוב היהודי בארץ ישראל. לאחר קום המדינה, הוגדל השטח שהוקצה לכרמים, וליקבים הוותיקים ששוכללו התווספו גם יקבים חדשים בבנימינה, פתח תקווה ומקווה ישראל.

זני גפנים -
לרוב מיוצר היין מזן אחד או יותר של המין האירופאי וִיטִיס וִינִיפֶרַה. כאשר היין מכיל יותר מ־85% עסיס של אחד הזנים האלה (למשל פינו נואר, זינפנדל או שרדונה) הוא נקרא יין "זני", לעומת יין "מעורב" שמורכב ממספר זני ענבים.
ניתן גם לייצר יין מגפן מהמין ויטיס לַברוּסקַה או תערובות שלו עם מינים אחרים. ויטיס לברוסקה, ויטיס רופסטריס, ויטיס רוטונדיפוליה וויטיס ריפאריה הם מינים שמוצאם מצפון אמריקה ומשמשים בעיקר למאכל, אך לפעמים גם לייצור יין. ברם חשיבותם העיקרית של המינים האמריקאים לתעשיית היין בשמשם ככנות הרכבה לגפן האירופית (המין ויניפרה - הרוכב). בכך הם מקנים לגפן האירופית עמידות לכנימת הפילוקסרה, מזיק הפוגע בשורשים וגרם להשמדתם הכמעט מוחלטת של כרמי אירופה בסוף המאה ה-19.

אזורי ייצור יין -
כרם
ענבי יין גדלים לרוב בין קו רוחב 30-50 מעלות צפון ובין 30-40 מעלות דרום. אזור היין הדרומי ביותר בעולם נמצא באי הדרומי של ניו זילנד סמוך לקו רוחב 45 מעלות דרום.
בשנת 2002, חמשת יצרניות היין הגדולות ביותר היו צרפת, איטליה, ספרד, ארצות הברית ואוסטרליה.
בישראל נפוץ גידול גפני יין ברמת הגולן, בגליל העליון, בשפלה, בהרי יהודה, בשומרון, ברמת ערד ולאחרונה גם באזורים מסוימים בהר הנגב.